אחרי יום ראשון חסר אירועים מענינים בעבודה עשינו סיום אריזה וסגירות אחרונות. אני הלכתי לישון כבר בתשע וחצי בעוד קרן והילדים מתעכבים. השכמה בשלוש. התארגנות מהירה ויצאנו לדרך. חניון לטווח ארוך מפוצץ לכן נסעתי לחניון של טרמינל 1. הגעתי לביקורת בטחון בדיוק בזמן. עוד קצת תורים בכרטוס ובביקורת דרכונים. ארוחת בוקר בצורת פיצה וסושי ויאללה למטוס. שעה ורבע ונחתנו. ברודוס מחכים הנציגים הישראלים של ארקיע "לך תעמוד שם בתור עם הישראלים". אוטובוס עם שאר דרי המלון ולדרך. מגיעים למלון ו… חדרים רק בשעה 14.00 לא לפני. נאלצנו לשרוץ בבריכה עד 14.00. ואז התחילה סאגת החדרים . אחרי ארבעים דקות בתור הבחור בקבלה נתן לנו שני חדרים כל אחד בקומה אחרת. נו נו נו איי סיי לבחור מהקבלה… כמה דקות ואז הוא אומר שחדר אחד מוכן והשני לידו בקומה 8 יהיה מוכן עוד עשר דקות. מגיעים לחדר ומסתבר שהם אשקרה הוציאו מהחדר זוג שכבר היה שם. אבל לא נגמרו תלאותינו. מסתבר שלא ניתן להכנס לחדר כי המנעול מקולקל. אחרי המתנה של עוד שלושת רבעי שעה הגיע הטכנאי ותיקן. עכשיו צריך שינקו את החדר , הרי לא נישן שם עם מצעים סתורים.. בינתיים החברה פרשו לשינה טרופה בחדר הראשון . הנוף והאוויר כאן מדהימים אבל החדר והמלון בכלל די מיושנים. בינתיים מאכזב. אני משתדל להיות אופטימי אבל זה קשה.. עד שהמנקה תגיע הלכתי עם ירדן לסיבוב קצר בסביבה. נחמד כאן באיזור למרות שלא שוקק חיים. מסעדות, סופרמרקטים, חוף ים עם חול לא נעים. קנינו מים וקולה וחטיפים בסופר הקרוב למלון וחזרנו לחדר.
עוד תנומה קלה והלכנו לחדר אוכל. גם כאן לא נפלתי. אחרי הארוחה ניסינו לתפוז מונית לעיר אבל אחרי חמש דקות של נסיון כושל החלטנו לקחת רכב שכור. נכנסנו לסוכנות גלקסי שיש ליד המלון. הוסכנת חמודה ושירותית . משרבבת מילים בעברית בשביל הקטע. ניסאן Note לחמישה אנשים לשלושה ימים עד חמישי בלילה ב 190 יורו. מזומן בלבד. אשראי עוד חמישה אחוז. הגברת הנחמדה פרסה מפה של רודוס ובמשך עשר דקות הסבירה על כל מה שאפשר וכדאי לראות באי למרות שהיו אחרינו עוד כמה ממתינים. נבדוק מכות באוטו , נסמן על הטופס ? לא צריך . הכל כלוח. אתה יכול לדפוק את האוטו כאוות נפשך, אתה מכוסה. לא להאמין. באמת כשישבנו שם חזר בחור החזיר את המפתחות אמר שלום ויצא.
בקיצור, נסענו לעיר עם וויז. ניסינו להגיע לעיר העתיקה אבל אחרי שלא מצאנו חנייה הילדים ביקשו לחזור למלון. חזרנו למלון. בכניסה פגשתי את אבי דויטש ששיתף את חוויותיו. עלינו לחדר ופרשנו לישון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה